רשלנות רפואית

תחומי ההתמחות > רשלנות רפואית

כאשר נותן שירות רפואי נכשל באבחון ובטיפול רפואי למטופל וגורם לו בכך נזק גופני נגרמת רשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית מבוססת על עוולת הרשלנות המצויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות- הרי זו התרשלנות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". 
לבחינת הרשלנות יש להוכיח 3 יסודות במצטבר: התרשלנות מצד הרופא, קיומו של נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

יש לבחון בכל מצב רפואי לגופו האם המטפל חב בחובת הזהירות המוטלת עליו כלפי המטופל ואם נגרם הנזק בעקבות טיפול שאינו סביר אשר חורג מהנורמה המקובלת. 
במידה והוכח כי התנהגות המטפל מהווה רשלנות אזי למטופל הזכות לתבוע פיצוי בגין הנזק אשר נגרם לו בעקבות הרשלנות.

יודגש כי תביעת רשלנות רפואית אינה מתבססת על אחריות מוחלטת כי אם יש צורך בהוכחת האשם, הרשלנות של הגורם כמקובל במשפט האזרחי, בסבירות של 51% לפחות. 
כולנו נזקקים מפעם לפעם לקבלת טיפול רפואי כזה או אחר, לרוב איננו יודעים מהו הטיפול הרפואי המתאים לנו. טיפול רפואי רשלני עלול להותיר נכות קשה, לגרום להחמרת מצב קיים, לעוגמת נפש, כאב וסבל, אובדן כושר עבודה ולמצער אף למוות. תפקידם של הרפואים הינו רחב וכולל אבחון המחלה, בחירת ההליך הרפואי המתאים למטופל, הענקת הטיפול הרפואי, מעקב אחר הטיפול והבדיקות ועוד.

תביעה בגין רשלנות רפואית מתבססת על חוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996 ופקודת הנזיקין.
בית המשפט בוחן האם בהתחשב במידע אשר עמד בפני הרופא בזמן אמת פעל הרופא על פי רמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר אותה הוא חב כלפי המטופל שלו או שהוא חרג ממתחם הסבירות במידה העולה לכדי רשלנות רפואית. על מנת לקבוע האם היתה חריגה מהתנהגות הרופא הסביר ועל מנת לקבוע רשלנות רשלנות על בית המשפט לקבל ראיות מקצועיות אובייקטיביות, לפיכך יש לתמוך את הטענות הרפואיות בתביעת הרשלנות הרפואית בחוות דעת רפואית בתחום הרלוונטי לתביעה.

בתהליך תביעת הרשלנות הרפואית יש להוכיח את עובדות המקרה על פי העדויות בתיק ועל פי התיק הרפואי, ותצורף לתביעה כאמור חוות דעת רפואית. לחוות הדעת הרפואית משקל רב ביותר ולכן בחירת זהות המומחה בתיק חשובה עד מאוד.

תביעות רשלנות רפואיות הינן מורכבות מאוד ומצריכות בקיאות בקריאת והבנת התיקים הרפואיים, מיומנות מיוחדת ויכולת להעריך את סיכויי ההליך כמו כן דורשות קשרים נכונים עם מומחים רפואיים מתאימים וניסיון רב בחקירות מומחים בבית המשפט באשר לכל יסודות עוולת הרשלנות על מנת להצליח ולשכנע את בית המשפט בקיומם של יסודות עוולת הרשלנות בתיק ולקבל התביעה. 

תביעות הרשלנות הרפואית הנפוצות המוגשות לבתי המשפט הן: ניתוחים, ניתוחים פלסטיים, רשלנות בהריון ובלידה, אי אבחון של גידולים ממאירים, אבחון שגוי של מחלות, מתן תרופות שגויות, רשלנות בטיפולי שיניים ועוד.
בשל מורכבות תביעות אלה נדרשת מיומנות רבה ולפיכך מומלץ לפנות סמוך ככל האפשר לעו"ד המתמחה בתחום.
לעתים יש צורך להגיש תביעה גם נגד ביטוח לאומי ו/או חברות הביטוח מכח פוליסות ביטוח חיים ו/או ביטוח בריאות ו/או ביטוח סיעודי.